אסטרטגיית היציאה: מדוע רילוקיישן מישראל מתחיל בתכנון מס

הפיתוי לעבור למדינה עם שיעורי מס נמוכים יותר הוא גדול. אך כל תכנון מס לרילוקיישן חייב להתחיל מהבנת נקודת המוצא: מערכת המס הישראלית מבוססת על שיטת המיסוי הפרסונלית. כל עוד אתם מוגדרים "תושבי ישראל", אתם חייבים לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיכם, בכל מקום בעולם. המפתח לשבירת שרשרת המס הזו הוא הוכחה חד-משמעית שניתקתם את התושבות.

הקרב על התושבות: מבחן "מרכז החיים"

כפי שהוסבר, ההגדרה של "תושב" אינה טכנית. רשות המיסים מפעילה את מבחן "מרכז החיים" כדי לקבוע היכן נמצאים האינטרסים המהותיים שלכם. זהו מבחן גמיש שבוחן את מכלול הזיקות שלכם, לרבות:

• הבית והמשפחה: היכן מתגורר בן/בת הזוג? היכן לומדים הילדים? היכן נמצא הבית שרשום על שמכם? זהו המרכיב בעל המשקל הגבוה ביותר.
• קשרים כלכליים: היכן חשבונות הבנק העיקריים, תיקי ההשקעות, הפנסיה, כרטיסי האשראי הפעילים?
• קשרים חברתיים: חברות בקופת חולים, ביטוח לאומי, ארגונים קהילתיים, מועדוני ספורט.

תכנון מס חכם: ניהול הטבות המס הישראליות לפני המעבר

רגע לפני שאתם חולמים על המיסים הנמוכים בחו"ל, תכנון מס חכם מחייב אתכם להבין מה אתם מאבדים. מערכת המס הישראלית, על אף מורכבותה, מציעה הטבות מס משמעותיות שפשוט לא קיימות במדינות אחרות. התעלמות מהן עלולה להפוך עסקה משתלמת להפסדית.

פטור דירת מגורים: נכס אסטרטגי בתכנון המס

אחת מהטבות המס הגדולות והמשמעותיות ביותר בישראל היא הפטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים יחידה (בכפוף לתנאים ותקרה). פטור זה מאפשר לאזרחים רבים למכור את דירתם ולשמור את מלוא הרווח, פטור ממס.

הבעיה: הטבת המס הזו היא ישראלית בלבד. ברוב מדינות המערב, רווח הון ממכירת בית המגורים הראשי שלכם חייב במס. לכן, מכירת הדירה לאחר שכבר הפכתם לתושבי חוץ עלולה לחשוף אתכם למס גבוה במדינת היעד החדשה.

יוסי, מהנדס תוכנה, עבר לברליн. הוא השאיר מאחור את דירתו היחידה בתל אביב. כעבור חמש שנים, כמו תושב גרמניה, הוא מכר אותה ברווח של 1.5 מיליון ש"ח. הוא הניח שבגלל שזו דירתו היחידה, הוא פטור ממס בישראל. טכנית, הוא צדק. אך הוא הופתע לגלות שרשות המיסים הגרמנית רואה ברווח הזה הכנסה חייבת במס רווחי הון. ללא תכנון מס נכון, הוא נדרש לשלם קרוב ל-100,000 אירו מס בגרמניה – מס שהיה יכול להימנע ממנו לחלוטין אם היה מוכר את הדירה כחלק מתכנון המס לפני ניתוק התושבות.

מלכודת הדבש: קרן ההשתלמות כחלק מתכנון המס

קרן השתלמות היא מכשיר חיסכון ייחודי המציע פטור מלא ממס רווחי הון בישראל. אך מה שפטור כאן, אינו בהכרח פטור במקום אחר.

הבעיה: רשות מס זרה אינה מכירה בסטטוס המיוחד של "קרן השתלמות". מבחינתה, זהו חשבון השקעות רגיל. לכן, ברגע שהפכתם לתושבי מס במדינה החדשה, כל הרווחים שיצטברו בקרן שלכם יהיו חייבים במס באותה מדינה.

הפצצה המתקתקת בתכנון המס: "מס יציאה" וסכנת כפל המס

אחת המלכודות המורכבות ביותר שכל תכנון מס לרילוקיישן חייב להתייחס אליה היא "מס היציאה". החוק קובע כי יום ניתוק התושבות נחשב כ"אירוע מכירה" פיקטיבי של כל הנכסים שלכם (מניות, אופציות וכו'). כלומר, כאילו מכרתם הכל יום לפני שעזבתם, ואתם חייבים במס על רווח ההון שנצבר עד לאותו יום.

ניתן לדחות את תשלום המס למועד המימוש האמיתי, אך כאן בדיוק טמון הסיכון שללא תכנון, תשלמו מס כפול.

הבעיה: סכנת המיסוי הלינארי הכפול.

• מבחינת ישראל: היא תרצה למסות את החלק היחסי של רווח ההון מהיום שקניתם את הנכס ועד ליום ניתוק התושבות.
• מבחינת מדינת היעד: היא תרצה למסות את רווח ההון מהיום שהפכתם לתושביה ועד יום המכירה.

במצב כזה, אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים מס על חלק מהרווח גם לישראל וגם למדינת היעד, וליפול למלכודת של כפל מס.

דנה החזיקה בתיק מניות שרכשה בינואר 2020. בינואר 2025, היא ביצעה רילוקיישן לפורטוגל. ביום המעבר, שווי התיק היה זהה למחיר הרכישה. בינואר 2030, היא מכרה את התיק ברווח של $100,000. רשות המיסים בישראל דרשה מס על $50,000 מהרווח (החלק היחסי של 5 השנים בהן הייתה תושבת ישראל). במקביל, רשות המיסים בפורטוגל דרשה מס על $50,000 (החלק היחסי בו הייתה תושבת פורטוגל). ללא תכנון מס נכון וניצול אמנת המס, היא הייתה עלולה לשלם מס פעמיים על חלק מהרווח.