אם אתם שוקלים רילוקיישן, זהו מאמר חובה עבורכם.

בשנים האחרונות, וביתר שאת לאחרונה, רבים פונים אלינו למשרד רו"ח דריי עם שאלות קריטיות לקראת המעבר לחו"ל. בין אם מדובר ביוקר המחיה, חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או רצון באיכות חיים שונה, המגמה ברורה. אם גם אתם חלק ממנה, חשוב שתדעו: ההחלטה על המעבר היא רק הצעד הראשון. הצעד השני, והקריטי לא פחות, הוא להבין את חובות **המיסוי שלכם כישראלים בחו"ל** ולהימנע ממלכודות יקרות.

הטעות הנפוצה ביותר שאנו נתקלים בה היא ההנחה שעזיבה פיזית מנתקת אוטומטית את חובותיכם לרשויות המס בישראל. זוהי הנחה שגויה ומסוכנת, שכן במקרים רבים קיימת **חובה חוקית להגיש דוח** גם אם לא דרכתם בארץ כל השנה. במדריך זה נסביר איך להימנע מפצצת הזמן הזו.

מהו מבחן "מרכז החיים" וכיצד רשות המיסים בוחנת אותו?

רבים טועים לחשוב שניתוק תושבות הוא עניין טכני של ספירת ימים מחוץ לגבולות המדינה. זוהי הנחה מסוכנת ויקרה. לפני שרשות המיסים בכלל מגיעה לספירת הימים, היא שואלת שאלה מהותית ועמוקה הרבה יותר: היכן נמצא "מרכז החיים" שלך? זהו לב-לבה של קביעת התושבות, מבחן איכותני שמטרתו להתחקות אחר מכלול הקשרים והאינטרסים המהותיים בחייו של אדם, ולקבוע היכן פועם הלב הכלכלי, המשפחתי והחברתי שלו. חשוב להדגיש: נטל ההוכחה לכך שמרכז החיים אכן עבר למדינה אחרת באופן מלא ומוחלט מוטל כולו על כתפיכם.

בניגוד למבחן מתמטי פשוט, מבחן "מרכז החיים" הוא הוליסטי ובוחן תמונה רחבה. פקודת מס הכנסה מתווה מספר פרמטרים מרכזיים, "זיקות", שמהווים את אבני הבוחן של הרשות. חשוב להבין שלא מדובר ברשימת מכולת שניתן לסמן בה "וי" על כל סעיף; הרשות בוחנת את משקלן המצטבר של כל הזיקות. ככל שיש לכם יותר זיקות משמעותיות לישראל, כך יקשה עליכם עד מאוד לטעון לניתוק תושבות.

הזיקות המרכזיות הנבחנות:

• מקום בית הקבע: זוהי אחת הזיקות החזקות ביותר. האם יש לכם בית קבע בישראל? לא מדובר רק בבעלות על נכס, אלא במקום שמשמש לכם כעוגן. דירה המושכרת בשכירות ארוכת טווח לצד ג' תחליש את הזיקה, אך דירה שעומדת לרשותכם בביקורים בארץ מהווה זיקה חזקה ביותר.
• מקום המגורים שלכם ושל בני משפחתכם: היכן מתגורר התא המשפחתי הגרעיני (בן/בת זוג וילדים קטינים)? זוהי אינדיקציה רבת עוצמה. אם המשפחה נשארת בישראל, יהיה קשה מאוד, וכמעט בלתי אפשרי, לטעון שמרכז חייכם עבר למקום אחר. עם זאת, בפסיקה (למשל, פס"ד ספיר) הוכרו מקרים חריגים של פיצול התא המשפחתי, אך הדבר דרש הוכחות חותכות וחד-משמעיות.
• מקום העיסוק הרגיל או הקבוע: היכן נמצא מקור הפרנסה העיקרי שלכם? האם אתם מועסקים על ידי חברה זרה, מקבלים משכורת לחשבון בנק זר, והעבודה מתבצעת פיזית בחו"ל? קשר תעסוקתי עם חברה ישראלית, גם אם העבודה היא ברילוקיישן, עלול להוות זיקה לישראל.
• מקום האינטרסים הכלכליים המהותיים: היכן מתנהלת הפעילות הפיננסית שלכם? חשבונות בנק פעילים, תיקי השקעות, נכסים עסקיים, חסכונות פנסיוניים וכרטיסי אשראי ישראליים – כל אלה קושרים אתכם לישראל. העברת הפעילות הפיננסית העיקרית למדינת היעד היא צעד קריטי.
• מקום הפעילות בארגונים, איגודים ומוסדות: קשרים חברתיים, חברות בקופת חולים, תשלום לביטוח לאומי, חברות בארגונים מקצועיים או חברתיים – כל אלה מעידים על השתייכות וחיבור לקהילה בישראל.

מה למדנו מהפסיקה?

בתי המשפט בישראל דנו בסוגיית "מרכז החיים" פעמים רבות, ופסקי הדין משרטטים קו ברור: המהות גוברת על הפורמליות, והמבחן האובייקטיבי גובר על התחושה הסובייקטיבית של הנישום.

• פס"ד בר רפאלי: מקרה זה הדגים באופן מובהק כיצד מכלול הזיקות האובייקטיביות – דירות שעמדו לרשותה בישראל, ניהול עסקיה על ידי גורמים ישראלים, קשרים כלכליים וחברתיים – גבר על טענתה כי מרכז חייה היה בחו"ל עם בן זוגה דאז. בית המשפט קבע כי למרות שהותה הממושכת בחו"ל, ביתה ומרכז חייה נותרו בישראל.
• פס"ד רפי אמית: פסק דין זה הציב רף גבוה וקבע כי גם אדם ששהה בישראל רק 30 ימים בשנה, ללא בית קבע מוגדר, עדיין יכול להיחשב תושב ישראל. בית המשפט במקרה זה קבע כי אזרח ישראלי שנולד וגדל בארץ, חזקה עליו שהוא נותר תושב ישראל כל עוד לא הוכיח כוונה ברורה וחד-משמעית לנתק את תושבותו ולהשתקע במדינה אחרת. פסק דין זה מחדד למרות ששהה רק מעט ימים, הוא עדיין נחשב תובש ישראל, כי יש לבחון את הזיקות. בנוסף העובדה שכספי הזכייה שלו הועברו לחשבון בנק בישראל חיזקה את הקביעה.
• פס"ד יעל צור: מנגד, פסק דין זה מהווה דוגמה לכך שניתן להכיר בניתוק תושבות גם בשהות קצרה יחסית בחו"ל (פחות מ-3 שנים), אם מוכח שהייתה כוונה אמיתית להעתיק את מרכז החיים. במקרה זה, העובדה שהמשפחה כולה עברה, בן הזוג התפטר מעבודתו והילדים נרשמו למסגרות חינוך בחו"ל, הובילה את בית המשפט למסקנה כי הזיקות למדינת היעד היו חזקות יותר מאלו שנותרו בישראל, למרות שהחזיקו בדירה וחשבונות בנק בארץ.

השורה התחתונה: אל תטעו לחשוב ששהייה של 190 ימים מחוץ לישראל בשנה מסוימת מספיקה. רשות המיסים בוחנת תהליך מתמשך, מגמה ברורה ומובהקת של ניתוק זיקות מישראל ובניית מרכז חיים חדש, אמיתי ודומיננטי במדינה אחרת. כל ניסיון "לשבת על הגדר" ולהחזיק בזיקות משמעותיות בשני המקומות, יסתיים כמעט בוודאות בקביעה שמרכז חייכם נותר בישראל.

מהי "חזקת הימים" ואיך היא יכולה להפוך אתכם לתושבי ישראל?

לצד מבחן "מרכז החיים" האיכותני, פקודת מס הכנסה קובעת מבחן טכני-כמותי נוסף המכונה "חזקת הימים". זוהי חזקה משפטית, כלומר נקודת הנחה אוטומטית, הקובעת שאם שהיתם בישראל מספר ימים מסוים, אתם נחשבים לתושבי ישראל. חשוב להבין: זוהי חזקה הניתנת לסתירה, אך מרגע שהיא חלה, נטל ההוכחה לסתור אותה ולהוכיח שמרכז חייכם אינו בישראל הופך להיות כבד ומורכב הרבה יותר. במצב כזה, אתם חייבים על פי חוק להגיש דוח מפורט לרשות המיסים ולהוכיח את טענתכם.

החזקה מתקיימת אם עמדתם באחד משני התנאים הבאים בשנת מס מסוימת:

1. שהיתם בישראל 183 ימים או יותר באותה שנת מס.
2. שהיתם בישראל 30 ימים או יותר באותה שנת מס, ובנוסף, סך כל ימי שהייתכם בישראל באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה עומד על 425 ימים או יותר.

בספירת הימים, חשוב לדעת כי הפסיקה (למשל בעניין פלוני) קבעה שגם חלק מיום נחשב ליום שלם. כלומר, גם יום הנחיתה וגם יום ההמראה נספרים כימי שהייה בישראל, מה שמקל על צבירת הימים הנדרשים להחלת החזקה.

המשמעות הפרקטית היא קריטית: אם למשל עזבתם את ישראל באמצע 2024, ושהיתם בה 190 ימים באותה שנה, החזקה הראשונה חלה עליכם. גם אם תטענו שניתקתם תושבות, אתם נמצאים בעמדת נחיתות מול רשות המיסים וחלה עליכם חובה אקטיבית להגיש דוח ולסתור את החזקה. אם לא תעשו זאת, תיחשבו אוטומטית לתושבי ישראל החייבים במס על כלל הכנסותיכם בעולם.

חשוב לא פחות להבין את הצד השני של המטבע: אי-עמידה בתנאי חזקת הימים אינה הופכת אתכם אוטומטית לתושבי חוץ. אם שהיתם בישראל 100 ימים בלבד, החזקה אכן לא חלה, אך רשות המיסים עדיין תבחן את תושבותכם לפי המבחן העליון והקובע – מבחן "מרכז החיים" וכלל הזיקות שנותרו לכם בישראל.

פוקוס מיוחד: "יש לי דירה בישראל, מה המשמעות?"

בעלות על דירה בישראל היא אחת ה"זיקות" המשמעותיות ביותר שרשות המיסים בוחנת. אם יש בבעלותכם דירה, אתם חייבים להתייעץ עם איש מקצוע, מכיוון שיש לכך השלכות רחבות.

הפתרון: כיצד לבצע תהליך ניתוק תושבות נכון

שאלות מתקדמות ותשובות שכדאי להכיר