פסק דין רוזבאד – השלכות על מיסוי חברות נשלטות זרות וקבוצות חברות

פסק דין רוזבאד : המהות, השאלות המשפטיות וההשפעות על מיסוי חברות נשלטות זרות בקבוצות

פסק דין מפתח המתייחס לדרך בה יש לסווג הכנסות של חברות זרות בקבוצות חברות, והשפעתו על יחידת מיסוי .

רקע ועובדות המקרה המרכזיות

פסק הדין עוסק בקבוצת חברות בראשות חברת רוזבאד נדל"ן בע"מ, חברה ציבורית ישראלית המחזיקה בשליטה מלאה בחברות זרות בהולנד ולוקסמבורג, אשר השקיעו בנכסי נדל"ן ברחבי אירופה. במהלך השנים ביצעו חברות הקבוצה עסקאות מכר רחבות היקף בנכסי נדל"ן, וסכום המכירות הגיע למאות מיליוני יורו.

השאלה המשפטית המרכזית בפסק הדין הייתה האם יש לסווג את ההכנסות כ"הכנסות מעסק פעיל", או כ"הכנסות פסיביות" לפי סעיף 75ב לפקודת מס הכנסה. הסיווג ישפיע על חובת הדיווח והמיסוי בישראל – אישור הכנסות כעסק מגיע עם הטבות מיסוי שונות, בעוד הכנסות פסיביות מחייבות מיסוי ישיר תחת חוק חברות נשלטות זרות (חנ"ז).

בית המשפט המחוזי הלך בגישת פקיד השומה, ואימץ גישה "מהותית" שבמסגרתה ראה את הפעילות כמיזם עסקי אחד מנוהל, בעיקר על בסיס טיב הפעילות הכלכלית: המיזם כלל איתור, מימון, רכישה, אחזקה, השבחה ומכירה של נכסי נדל"ן, וניהל כספים פנימיים בין חברות בקבוצה בדמות דיבידנדים והלוואות. למעשה יש פה שתי השלכות, אופן ההתסכלות על הקבוצה כקבוצה, ולא בחברות,, והדבר השני הוא נגזרת מכך, הוא הסתכלות על מספר של חברות בבעניין עסקי, מה שיש בו כדי לשנות גם את סיווג החברות מעצם היותן קבוצה, הםן כבר לא חברות חנ"ז בעלת הכנסות פסיביות, אלא הכנסה עסקית

היבטים משפטיים מרכזיים שנדונו

• הגדרת "חברה נשלטת זרה" (CFC): האם החברות הזרות עומדות בקריטריונים החוקיים לחנ"ז, כלומר האם מרבית הכנסותיהן הן פסיביות.
• בחינת המהות הכלכלית מול הצורה הפורמלית: האם יש להתייחס לקבוצה כיחידה כלכלית עסקית משותפת, או לחברות כישויות מיסוי נפרדות.
• סיווג ההכנסות: האם ההכנסות ממכירת נכסי נדל"ן הן הכנסות אקטיביות מעסק (שאינן חייבות במס במסגרת חנ"ז), או הכנסות פסיביות החייבות במס יחידת מס.
• שימוש כספים בקבוצה: העברות דיבידנדים והלוואות פנימיות ומקום השפעתן על סיווג ההכנסות ומיסוי החברה האם בישראל.

החלטות והשלכות פסק דין רוזבאד

בית המשפט המחוזי פסק כי יש לראות את הקבוצה כמיזם עסקי אחיד, ומכאן הכנסות החברות הן הכנסות מעסק ולא פסיביות, ולכן לא חלות עליהן הוראות סעיף 75ב. זאת נוכח היקף וכמות הפעילות העסקית המשותפת, האופי האקטיבי של ניהול הנכסים והפיננסים, וכן העובדה כי החברה האם תיפקד כמנהל המרכזי של הפעילות.

למרות זאת, פקיד השומה ערער לבית המשפט העליון. בפסק דין קצר ותקדימי מיום 2019, קבע בית המשפט העליון כי יש להפריד בין החברות בקבוצה ולראות כל אחת בנפרד כ"יחידת מס" עצמאית. השופט נעם סולברג, מיבסס את ההחלטה על עיקרון יסוד במיסוי חברות בישראל – שכל חברה נחשבת לישות נפרדת לצורכי מס.

לכן, בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין המחוזי וקבע כי יש להחיל את הוראות חוק החברות הנשלטות הזרות לכל חברה בנפרד, וכי רוב ההכנסות הן פסיביות בהתאם לסעיף 75ב.

לאור העובדה שהחברות נמצאו חדלות פירעון והמערערות נכנסו לתהליכי פירוק וחיסול, לא הייתה התערבות רבה יותר; עם זאת, מתקבל המסר החוקי כי לא נכון לראות קבוצת חברות כיחידת מס אחת מחוץ למקרים מנויים חוקית.

השלכות מעשיות ויישומים פסק דין רוזבאד

שאלות נפוצות פסק דין רוזבאד (FAQ)

למידע נוסף וקישורים מומלצים על חברה נשלטת זרה

• מיסוי חברת נשלטת זרה – מאמר למשרד רו"ח דריי
• הנחיות מס הכנסה בנושא חברות נשלטות זרות

מאמר זה נכתב על ידי צוות המומחים במיסוי של משרד רואה חשבון דריי.

לקריאה נוספת:

מיסוי חברה נשלטת זרה