ניתוק תושבות ישראל – מדריך לרילוקיישן

מעבר לחיים או לעבודה מעבר לים הוא צעד מרגש המלווה בתקווה להזדמנויות חדשות, אך טומן בחובו גם מורכבות בירוקרטית רבה בישראל, בעיקר בכל הנוגע למעמד התושבות מול המוסד לביטוח לאומי.

ניתוק תושבות

רבים מוצאים את עצמם אבודים במבוך ההגדרות, ניתוק תושבות ישראל, חובות הדיווח, ותשלום המסים והביטוחים, וחוששים מטעויות שעלולות לעלות להם ביוקר – הן כלכלית והן מבחינת זכויות סוציאליות חיוניות.

מיהו תושב ישראל בביטוח לאומי ובמס הכנסה? הגדרות ודקויות

המושג "תושב ישראל" אינו אחיד ומשתנה בין חוקים ורשויות שונות. בעוד אזרחות היא סטטוס פורמלי קבוע, תושבות היא סטטוס דינמי הנקבע בעיקר על פי "מרכז החיים" של האדם, ומושפע ממכלול זיקותיו לישראל.

הגדרת תושבות בביטוח לאומי: מבחן "מרכז החיים" בפסיקה

חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מפורשות מיהו "תושב ישראל" או "תושב חוץ" לעניין זכויות וחובות. הגדרה זו נקבעה בפסיקת בתי הדין לעבודה, הקובעת כי "תושב ישראל" בביטוח הלאומי הוא מי ש"מרכז חייו" בישראל, ומרבית הזיקות והקשרים שלו מכוונים לישראל. בהתאמה, "תושב חוץ" הוא מי שמרכז חייו מחוץ לישראל.

• מבחן אובייקטיבי: בוחן היכן מצויות רוב הזיקות הפיזיות של האדם, כגון מקום מגורים פיזי, זמן שהייה בישראל, קיום נכסים, מקום מגורי המשפחה והילדים, אופי המגורים (שכירות מול בעלות), קשרים קהילתיים, ומקום העיסוק וההשתכרות.
• מבחן סובייקטיבי: מתייחס לכוונת האדם – היכן הוא עצמו תופס את מרכז חייו.

הביטוח הלאומי בדרך כלל ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות ליציאתו מהארץ, ולאחר מכן עשוי לבחון מחדש את מעמדו באופן אוטומטי, או ביוזמת הפקיד או המבוטח.

תושבות מס הכנסה: מבחן "מרכז חיים" וחזקות ימים

גם פקודת מס הכנסה מתבססת על "מבחן מרכז החיים" לקביעת תושבות. נבחנים מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, לרבות מקום בית קבע, מקום מגורים של האדם ובני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים ומקום פעילותו בארגונים.

בנוסף למבחן המהותי, קיימות "חזקות ימים" כמותיות:

• חזקה ראשונה: שהייה של 183 ימים או יותר בישראל בשנת מס.
• חזקה שנייה: שהייה של 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך של 425 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית ובשנתיים שקדמו לה.

חשוב לדעת שחזקות אלו ניתנות לסתירה. ההבדל המהותי הוא שתושב ישראל חייב במס בישראל על כלל הכנסותיו, מכל מקור בעולם (מיסוי פרסונלי), בעוד שתושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל.

אסטרטגיית ניתוק תושבות ישראל

כאן טמונה נקודת כאב מרכזית עבור ישראלים רבים השוהים בחו"ל: האם לנתק תושבות, או לשמר אותה? לכל החלטה יש רווח והפסד, ואין פתרון אחד שמתאים לכולם. אנו מבינים את הדילמה ומסייעים לכם להבין מה הרווח בכל דרך, ומה יכול להתאים לכם באופן אישי.

שמירת תושבות ישראלית

הרווחים:

• שמירה על זכויות סוציאליות: המשך זכאות לשירותי בריאות ממלכתיים, קצבאות ילדים, קצבאות זקנה, נכות, אבטלה ועוד.
• שקט נפשי: הידיעה ש"יש לאן לחזור" מבחינה ביטוחית ובריאותית.

ההפסדים:

• חבות תשלום לביטוח לאומי וביטוח בריאות על הכנסות מחו"ל.
• חובת דיווח ותשלום מס הכנסה על הכנסות עולמיות.
• "מלכודת תשלומי המינימום": תשלום דמי ביטוח לאומי מינימליים אינו מנתק תושבות אלא נחשב כמקדמה בלבד.

ניתוק תושבות ישראל (יזום)

הרווחים:

• פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בישראל על הכנסות מחו"ל.
• פטור ממס הכנסה ישראלי על הכנסות מחו"ל, למעט הכנסות ספציפיות הנצמחות מישראל.

ההפסדים:

• אובדן זכויות סוציאליות: אי-זכאות לקצבאות, לשירותי בריאות ממלכתיים וזכויות ביטוחיות נוספות.
• צורך ברכישת ביטוחים פרטיים.
• "מס יציאה": תשלום מס על רווחי הון "רעיוניים" בעת ניתוק תושבות.

למידע נוסף על ביטוח לאומי ורילוקיישן

• יוצאים לחו"ל? מדריך תשלומי ביטוח לאומי בחו"ל
• רילוקיישן וביטוח לאומי: ניווט חכם בדרך לחו"ל
• רילוקיישן מיסוי