ישראלים רבים היוצאים לרילוקיישן או השבים ארצה, נתקלים במורכבות בירוקרטית סביב מעמדם בביטוח הלאומי. התנהלות שגויה בלי תכנון של רילוקיישן וביטוח לאומי עלולה להוביל להפסדים כספיים משמעותיים, ואף לחשיפה לסיכונים משפטיים מול הרשויות בישראל. הבנת העקרונות הנכונים והפעולה המושכלת הם המפתח לשקט נפשי ולחיסכון כלכלי.
מאת צוות מומחי המיסוי של משרד רואי חשבון דריי. זמן קריאה: 3 דקות
רילוקיישן וביטוח לאומי – הטעיות הנפוצות והשלכותיהן
בבסיס הטעויות הנפוצות עומדות שתי הנחות יסוד שגויות: הראשונה היא האמונה שניתן לשמור על מכלול הזכויות הסוציאליות בישראל באמצעות תשלום סכום מינימלי לביטוח הלאומי, גם כאשר קיימות הכנסות מחו"ל. הנחה זו מטעה, שכן תשלום מינימלי מעיד למעשה על היעדר הכנסות החייבות בדמי ביטוח, מצב שאינו משקף את המציאות במרבית המקרים של עבודה בחו"ל. ההנחה השנייה היא כי המוסד לביטוח לאומי ינתק באופן אוטומטי את התושבות לאחר תקופה מסוימת, ולכן אין צורך בפעולה יזומה.
פעולות שגויות הנובעות מהנחות אלו כוללות:
- המשך תשלום "מינימום" (כ-203 ש"ח לחודש בשנת 2024) עבור דמי ביטוח לאומי ובריאות, במקביל להפקת הכנסות משמעותיות מחוץ לישראל.
- הפסקת תשלומים חד-צדדית מבלי להודיע למוסד לביטוח לאומי על הכוונה לנתק תושבות או על עזיבת המדינה.
- המתנה פסיבית לניתוק תושבות "אוטומטי" על ידי הביטוח הלאומי, אשר יכול לארוך שנים.
ההשלכות של התנהלות זו עלולות להיות מרחיקות לכת. הצהרה כוזבת על הכנסות או סטטוס תושבות עלולה להוביל לשלילת תביעות לקצבאות ובמקרים חמורים יותר, לפתיחה בחקירה רטרואקטיבית של מעמד התושבות והתשלומים, עם דרישות חוב גבוהות הכוללות ריביות, הפרשי הצמדה וקנסות. יתר על כן, מצב זה עלול לפגוע ביכולת להצהיר על עצמכם כתושבי חוץ מול רשות המיסים ולמנוע מכם ליהנות מהטבות מס הניתנות לתושבים חוזרים.
בניגוד למס הכנסה, בו ניתן לעיתים לקבל זיכוי על מס זר ששולם בחו"ל כדי למנוע כפל מס, בביטוח הלאומי מצב זה אינו קיים ככלל, למעט במקרים בהם קיימת אמנה ספציפית לביטוח סוציאלי בין המדינות. המשמעות היא שבמדינות ללא אמנה, תושבים ישראלים עלולים למצוא עצמם משלמים דמי ביטוח לאומי במדינת היעד ובמקביל בישראל, על כלל הכנסותיהם, ללא אפשרות קיזוז.
רילוקיישן וביטוח לאומי – הגישה הנכונה: תכנון מוקדם ופעולה יזומה
הימנעות מטעויות אלו מתחילה בהבנה מעמיקה של מטרות הרילוקיישן ומשך השהות הצפוי בחו"ל. האם מדובר בהגירה לצמיתות או במעבר מוגדר בזמן לצורך עבודה או לימודים? יש לבחון את הצרכים האישיים מול הביטוח הלאומי וקופות החולים – האם ישנן קצבאות נדרשות, טיפולים רפואיים קבועים או תכנון ללידה בישראל?
לאחר הגדרת הצרכים, יש לבחור באחת משתי דרכים מרכזיות:
- שמירת תושבות וזכויות: אם הכוונה היא לשמור על רצף זכויות וכיסוי ביטוחי בישראל, יש לשלם את דמי הביטוח הלאומי והבריאות על פי ההכנסה בפועל, כולל הכנסות שהופקו בחו"ל. הכנסות מחו"ל מסווגות לרוב כהכנסות "שלא מעבודה", וחבות בדמי ביטוח בריאות בשיעור של 5% ודמי ביטוח לאומי בשיעור של עד 7%, בסך הכל עד 12% מההכנסה (בכפוף לתקרת הכנסה שנתית של 49,030 ש"ח לחודש בשנת 2024).
- ניתוק תושבות יזום: אם הכוונה היא להעביר את מרכז החיים לחו"ל ולא לחזור לישראל בעתיד הנראה לעין, יש להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי באופן מסודר באמצעות מילוי "שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל". תהליך זה דורש הוכחה לכוונה לנתק את מרכז החיים מישראל. ניתוק תושבות בביטוח הלאומי כרוך באיבוד הזכאות לקצבאות מסוימות ולשירותי בריאות בישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולכן דורש החלטה מושכלת ומדודה.
חשוב להבין כי במקרים רבים, ישראלים פונים בבקשות לביטול תושבות רטרואקטיבי, או לחלופין, בהיותם בחו"ל, שואפים להבטיח את שימור תושבותם בישראל. אין כלל אחיד המתאים לכולם, והשאלה המרכזית שיש לבחון היא מהי התוצאה הסופית הרצויה לכם. התשובה לכך תקבע את הדרך המיטבית לפעולה.
אמנות בינלאומיות לביטחון סוציאלי
ישראל חתומה על אמנות סוציאליות עם מספר מדינות, רובן באירופה, וכן עם קנדה (אמנה מצומצמת לעניין כפל דמי ביטוח בלבד) ואורוגוואי. החל מה-1 במאי 2024, גם ארגנטינה נכללת ברשימת המדינות שיש עמן אמנה לביטחון סוציאלי. אמנות אלו אינן אמנות מס, אלא הסכמים המסדירים זכויות סוציאליות ומניעת כפל תשלומי ביטוח בין המדינות.
עם זאת, חשוב לדעת שאין אמנה לביטחון סוציאלי מקיפה בין ישראל לבין ארצות הברית, למעט הסכם ידידות וספנות המתייחס לקבלת קצבת זקנה מסוימת. כמו כן, מדינות פופולריות בקרב ישראלים כמו פורטוגל, ספרד, יוון וקפריסין אינן כלולות ברשימת המדינות עמן יש לישראל אמנה סוציאלית.
במקרים בהם קיימת אמנה, ניתן יהיה במקרים מסוימים לקזז את התשלומים לביטוח הלאומי במדינת האמנה מהתשלומים לביטוח הלאומי בישראל. יובהר כי אמנות אלו אינן חלות על דמי ביטוח בריאות, ועל כן תשלום דמי ביטוח בריאות בישראל (בשיעור של 5% מההכנסות) עדיין יידרש, גם אם משולמים דמי ביטוח בריאות במדינת היעד.
לסיכום, סוגיית מעמד הביטוח הלאומי ברילוקיישן אינה עניין שיש להתעלם ממנו או לדחותו. נקיטת צעדים יזומים, תכנון מקיף והבנה של המשמעויות – בין אם בבחירה לשמור על תושבות ולשלם בהתאם להכנסות בפועל, ובין אם בהחלטה על ניתוק תושבות מסודר – יבטיחו ודאות, ימנעו הפתעות לא נעימות ויחסכו אלפי שקלים. במקרים מורכבים, מומלץ תמיד לפנות לייעוץ מקצועי. אתם יכולים לעשות זאת באמצעות הקישור.
אם הגעתם עד לפה אולי יעניין אתכם לקרוא על:
יוצאים לחו"ל? מדריך תשלומי ביטוח לאומי בחו"ל
ניתוק תושבות ישראל – מדריך לרילוקיישן
רילוקיישן וביטוח לאומי: ניווט חכם בדרך לחו"ל
קישורים נוספים:
- אמנות בינלאומיות – המוסד לביטוח לאומי
- שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל (טופס 627) – המוסד לביטוח לאומי
