הארגזים כבר ארוזים והכרטיסים מוזמנים, אבל רגע לפני שאתם יוצאים להרפתקה של חייכם ברילוקיישן, רשות המסים מכינה לכם חשבון פרידה שאולי לא ידעתם על קיומו: מס יציאה. זוהי מלכודת מס יקרה, המוטלת על רווחים שכלל לא מימשתם, ועלולה להפוך את המעבר לחלום בלהות פיננסי.
החדשות הטובות? עם תכנון נכון, אפשר לנווט את המכשול הזה בהצלחה. המדריך הזה אינו רק הסבר על החוק – הוא מפת הדרכים האסטרטגית שלכם להימנעות מכפל מס, לניצול פטורים, ולהבטחת יציאה חלקה ושקטה מישראל.
מס יציאה מישראל: המדריך המלא להימנעות מכפל מס בעת רילוקיישן
דניאל, יזם הייטק מצליח, קיבל את הצעת חייו: להצטרף כשותף בכיר לקרן הון סיכון בעמק הסיליקון. הארגזים כבר כמעט ארוזים, הילדים נרגשים, והחלום האמריקאי נראה קרוב מתמיד. אבל אז, בשיחה עם רואה החשבון שלו, צף מונח שהוא מעולם לא שמע עליו: **"מס יציאה"**. פתאום, דניאל הבין שהיציאה מישראל עלולה לעלות לו במאות אלפי, ואולי אפילו מיליוני שקלים – מס על רווחים שעל הנייר כלל לא מומשו.
הסיפור של דניאל הוא סיפורם של אלפי ישראלים מוכשרים שעוזבים את הארץ מדי שנה. הריגוש של הרילוקיישן מתערבב בחשש מהלא נודע, ובמיוחד מהשלכות המס. מניסיוננו במשרד רו"ח דריי, אנו יודעים שמס יציאה הוא אחת ממלכודות המס היקרות והמבלבלות ביותר, אך עם תכנון נכון, ניתן לנווט אותה בהצלחה. מאמר זה נועד להיות מפת הדרכים המקיפה שלכם.
שאלות ותשובות מהירות
שאלה: מהו מס יציאה?
תשובה: מס יציאה (Exit Tax) הוא מס המוטל על עליית הערך של נכסיכם ביום שבו חדלתם להיות תושבי ישראל לצרכי מס. למעשה, רשות המסים רואה אתכם כאילו "מכרתם" את כל נכסיכם לעצמכם ביום העזיבה, ודורשת מס על הרווח שנצבר עד לאותו יום.
שאלה: האם זה חל על כל מי שעושה רילוקיישן?
תשובה: לא. המס חל רק על מי שמבצע ניתוק תושבות מלא מישראל, כלומר, מעביר את מרכז חייו לחו"ל באופן קבוע. הוא לא חל על מי שיוצא לשליחות קצרה של שנה-שנתיים ומתכוון לחזור.
שאלה: האם אני חייב לשלם את המס מיד כשאני עוזב?
תשובה: לא בהכרח. החוק מאפשר בחירה בין שתי אפשרויות: תשלום המס במועד ניתוק התושבות, או דחיית התשלום למועד המימוש העתידי של כל נכס ונכס. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות.
יסודות מס היציאה: סעיף 100א ואירוע ה"מכירה הרעיונית"
מס היציאה מעוגן בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה. ההיגיון מאחוריו פשוט: מדינת ישראל, שבה הייתם תושבים ונהניתם משירותיה, זכאית לחלקה בעליית הערך של נכסיכם בתקופה שבה מרכז חייכם היה כאן. כדי לממש זכות זו, החוק יוצר "אירוע מס רעיוני" (Fictional Tax Event).
במילים פשוטות, ביום שבו ניתקתם תושבות, רשות המסים מתייחסת אליכם כאילו ביצעתם את הפעולות הבאות:
- מכרתם לעצמכם את כל הנכסים שלכם (מניות, נדל"ן, אופציות וכו') לפי שווי השוק שלהם באותו יום.
- נוצר "רווח הון על הנייר" – ההפרש בין שווי השוק ביום העזיבה לבין העלות המקורית של הנכסים.
- על רווח הון זה מוטל מס יציאה, בשיעורים של 25%-30% (בתוספת מס יסף במקרה הצורך).
חשוב להדגיש: המס חל רק על החלק היחסי של עליית הערך בתקופת התושבות בישראל. אם רכשתם מניה כשהייתם תושבי חוץ, ולאחר מכן עליתם לישראל, המס יחול רק על עליית הערך מהיום שבו הפכתם לתושבי ישראל.
על מי זה חל? מבחן "ניתוק התושבות"
מס יציאה אינו רלוונטי לכל ישראלי שטס לחו"ל. הוא נכנס לתמונה רק ברגע הגורלי שבו אתם חדלים להיחשב "תושבי ישראל" לצרכי מס. קביעה זו אינה פשוטה, והיא מבוססת על מבחן מהותי המכונה **"מבחן מרכז החיים"**.
רשות המסים בוחנת מכלול של קשרים וזיקות כדי לקבוע היכן נמצא מרכז החיים האמיתי שלכם. היא לא מסתפקת בכך שעברתם דירה. היא תבדוק:
- היבטים משפחתיים: היכן מתגוררים בן/בת הזוג והילדים? היכן הילדים לומדים?
- היבטים כלכליים: היכן מקור ההכנסה העיקרי? היכן נמצאים חשבונות הבנק הפעילים, כרטיסי האשראי, קופות הגמל והפנסיה?
- היבטים חברתיים: היכן אתם חברים בקופת חולים? היכן נמצאים ארגונים או מוסדות שאתם פעילים בהם?
- היבטים פיזיים: כמה ימים בשנה אתם שוהים בישראל לעומת חו"ל (חזקת הימים)? האם אתם מחזיקים בנכס קבוע בישראל?
רק ניתוק של רוב הזיקות הללו באופן מובהק וברור ייחשב כ"ניתוק תושבות" המפעיל את מס היציאה. למידע נוסף על חובת הדיווח בעת ניתוק תושבות, קראו במאמר המורחב שלנו.
ההחלטה הקריטית: לשלם עכשיו או לדחות לעתיד?
לאחר שנקבע כי ניתקתם תושבות, עומדת בפניכם בחירה אסטרטגית, אולי החשובה ביותר בתהליך. לכל אפשרות השלכות דרמטיות על ניהול ההון שלכם ועל חבות המס העתידית.
אפשרות א': תשלום מיידי במועד היציאה
- איך זה עובד: מגישים לרשות המסים שומה מיוחדת, הכוללת הערכת שווי מקצועית לכלל הנכסים שלכם ביום ניתוק התושבות. משלמים את המס על הרווח הרעיוני, ויוצאים לדרך "נקיים".
- יתרונות: ודאות וסופיות. כל עליית ערך עתידית של הנכסים תהיה חייבת במס במדינת התושבות החדשה שלכם בלבד.
- חסרונות: בעיית נזילות (תשלום מס על רווח שטרם מומש) וסיכון (תשלום מס על רווח שאולי יתכווץ בעתיד).
אפשרות ב': דחיית התשלום למועד המימוש העתידי
- איך זה עובד: מודיעים לרשות המסים שבחרתם לדחות את התשלום. לא משלמים דבר במועד היציאה. בעתיד, כאשר תמכרו נכס, תצטרכו לשלם לישראל את המס על החלק היחסי של הרווח שנצבר עד יום היציאה.
- יתרונות: אין בעיית נזילות ואין סיכון לתשלום מס על רווח שלא ימומש.
- חסרונות: מורכבות, בירוקרטיה, ובעיקר – סכנה ממשית של **כפל מס**.
פסק הדין בעניין קניג: בית המשפט העליון מאשר את חוקיות מס היציאה
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו לגבי מס היציאה היא "ההתנגשות" לכאורה בינו לבין אמנות למניעת כפל מס. הטענה הייתה שאם אדם הוא תושב מדינת אמנה (כמו ארה"ב) ביום מכירת הנכס, זכות המיסוי הבלעדית שייכת לארה"ב, וישראל אינה רשאית למסות את הרווח. שאלה זו הגיעה עד לבית המשפט העליון בפסק הדין בעניין דוד קניג.
במקרה זה, מר קניג, שטען כי ניתק את תושבותו מישראל שנים לפני שמכר מניות בחברה אמריקאית, טען כי אמנת המס עם ארה"ב מונעת מישראל למסות אותו. בית המשפט המחוזי, ולאחריו בית המשפט העליון, דחו את טענותיו וקבעו הלכה חשובה: **סעיף 100א (מס יציאה) גובר**. ההיגיון המשפטי הוא שמס היציאה אינו חל ביום המכירה בפועל, אלא ביום שלפני ניתוק התושבות – מועד שבו האדם היה עדיין תושב ישראל. בנקודת זמן זו, אמנת המס כלל אינה רלוונטית, וישראל רשאית למסות את אזרחיה על הרווחים שנצברו בתקופת תושבותם.
המשמעות המעשית: לא ניתן "להסתתר" מאחורי אמנת מס כדי להימנע ממס יציאה. הפסיקה חיזקה את כוחה של רשות המסים לאכוף את החוק, והבהירה לכל מי שעוזב את ישראל כי חבות המס הזו היא עובדה קיימת שיש להתמודד איתה בתכנון נכון.
תכנון מס אסטרטגי: מלכודת כפל המס והפטורים שנשארים מאחור
הבחירה לדחות את תשלום מס היציאה אולי נראית מפתה, אך היא פותחת חזית חדשה ומסוכנת: מאבק בשתי רשויות מס במקביל. מרגע שעברתם לחו"ל, הנכסים שלכם כפופים לחוקי המס של מדינת התושבות החדשה שלכם, שלעיתים קרובות שונים מאוד מאלו של ישראל.
מלכודת כפל המס: איך היא נוצרת?
דמיינו שמכרתם את תיק המניות שלכם 5 שנים לאחר שעברתם לניו יורק. על הרווח הכולל, יחולו שתי דרישות תשלום:
- רשות המסים בישראל: תדרוש את מס היציאה על החלק היחסי של הרווח שנצבר עד יום עזיבתכם.
- רשות המסים בארה"ב (IRS): תדרוש מס על **מלוא** הרווח, מהיום שבו רכשתם את המניות ועד ליום המכירה, מכיוון שכתושבי ארה"ב אתם חייבים במס על רווחי ההון הגלובליים שלכם.
זהו מצב קלאסי של כפל מס. אם לא תפעלו נכון, אתם עלולים לשלם מס פעמיים על אותו רווח.
אמנות למניעת כפל מס: חבל ההצלה (המורכב) שלכם
הפתרון לכפל מס טמון ב**אמנות למניעת כפל מס** שישראל חתמה עם עשרות מדינות בעולם. אמנות אלו הן למעשה "ספר חוקים" בינלאומי שקובע איזו מדינה זכאית למסות איזו הכנסה, וכיצד למנוע תשלום כפול. המנגנון העיקרי הוא **זיכוי ממס זר**.
- אם עברתם למדינת אמנה (כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה): בדרך כלל, מדינת התושבות החדשה שלכם (ארה"ב) תאפשר לכם לקבל זיכוי על המס ששילמתם לישראל (מס היציאה) כנגד חבות המס שלכם בארה"ב. התהליך מורכב, דורש הגשת דוחות מיוחדים והוכחות, אך הוא אפשרי.
- אם עברתם למדינה שאינה מדינת אמנה (כמו דובאי): כאן הסיכון הגבוה ביותר. ללא אמנה, אין מנגנון מוסכם למניעת כפל מס, ואתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים את מלוא המס בשתי המדינות.
הפטורים שנשארים מאחור: מתי עדיף למכור ולשלם מס בישראל?
לפעמים, האסטרטגיה החכמה ביותר היא דווקא לא לדחות את המס, אלא לנצל את הטבות המס הייחודיות של ישראל **לפני** ניתוק התושבות. ישנם נכסים שפטורים ממס בישראל, אך ימוסו באופן מלא בחו"ל.
דוגמה #1: קרן ההשתלמות שלכם
קרן השתלמות נזילה בישראל פטורה לחלוטין ממס רווחי הון. אבל בעיני רשויות המס בארה"ב או בבריטניה, זהו חשבון השקעות לכל דבר. אם תמשכו את הכסף לאחר שכבר הפכתם לתושבי חוץ, אתם עלולים להיות ממוסים על כל הרווחים שנצברו בקרן לאורך השנים. במקרה כזה, משיכת הקרן בפטור ממס **לפני** ניתוק התושבות היא כמעט תמיד המהלך הנכון.
דוגמה #2: פטור על דירת מגורים יחידה
בישראל קיים פטור נדיב ממס שבח על מכירת דירת מגורים יחידה (עד לתקרה מסוימת). פטור כזה כמעט ולא קיים במתכונתו בעולם. בארה"ב, למשל, הפטור מוגבל ודורש עמידה בתנאי מגורים מחמירים. במדינות רבות באירופה, אין פטור כלל.
סיפור לקוח (אנונימי): "ליווינו את משפחת כהן ברילוקיישן ללונדון. הייתה בבעלותם דירה בתל אביב שצברה שבח של 2 מיליון ש"ח. הם התלבטו אם להשאיר אותה להשקעה. לאחר ניתוח, הראינו להם שאם ימכרו אותה כתושבי ישראל, הם ייהנו מפטור כמעט מלא וישלמו מס זניח. אם ימכרו אותה בעוד 5 שנים כתושבי בריטניה, הם יהיו חייבים למס הבריטי מאות אלפי שקלים על אותו רווח. ההחלטה למכור לפני העזיבה חסכה להם הון."
עזבתם ולא דיווחתם? הדרך הבטוחה היא גילוי מרצון
אם עזבתם את ישראל לפני שנים, ניתקתם תושבות ולא הייתם מודעים כלל לחובת מס היציאה, אתם נמצאים במצב בעייתי. התעלמות מהבעיה לא תעלים אותה. הפתרון הנכון והבטוח ביותר במצב כזה הוא לפנות באופן יזום לרשות המסים במסגרת **הליך גילוי מרצון**.
נוהל זה מאפשר "ליישר קו" עם רשויות המס, לדווח על ניתוק התושבות ועל הנכסים שהיו לכם, להסדיר את חבות מס היציאה, ובתמורה לקבל חסינות מהעמדה לדין פלילי. זוהי הזדמנות יקרה מפז "לנקות את השולחן" ולהבטיח לעצמכם שקט נפשי.
- לקריאה מעמיקה על ההליך, ניתן לעיין במדריך הכללי שלנו לגילוי מרצון.
- למידע ספציפי ועדכני, תוכלו לקרוא על הנוהל החדש של גילוי מרצון לשנת 2025.
רילוקיישן הוא מהלך אסטרטגי. אל תתנו למס היציאה להרוס אותו.
מס יציאה הוא נושא מורכב, טכני ובעל השלכות דרמטיות על ההון שלכם. ההחלטה בין תשלום מיידי לדחייה דורשת ניתוח מעמיק של תמהיל הנכסים, מצב הנזילות והתוכניות העתידיות שלכם. ניווט לא נכון עלול להוביל לכפל מס, חובות ענק וסיבוכים מיותרים. תכנון מקצועי הוא לא הוצאה – הוא ההשקעה הטובה ביותר בעתיד הפיננסי שלכם.
מתכננים רילוקיישן או עזיבה? בואו נבנה יחד את מפת הדרכים הפיננסית שלכם. לחצו כאן לקביעת שיחת אבחון אסטרטגית עם מומחה ממשרדנו.נוסח עמדה שנושא מיסוי בינלאומי מספר 11/2016 – "מס יציאה" לגבי אדם שחדל להיות תושב ישראל
סעיף 100א לפקודה לא סותר אמנות מס והוא אינו נסוג מפניהן. בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף,
כשאדם מעתיק את תושבותו מישראל למדינה זרה, אף תהיה זו מדינה גומלת, הרי שרואים את נכסיו
כאילו נמכרו לפני ניתוק התושבות, ובלבד שמכירת הנכס אינה חייבת במס בישראל במועד המימוש.
מבלי לגרוע מהאמור, ככל שייווצר כפל מס בעת מכירת הנכס, ניתן לפנות להליכי הסכמה הדדית
בניסיון ליישב את בעיית כפל המס בהתאם ל"הוראת ביצוע מס הכנסה 23/2001 בנושא הליכי הסכמה
הדדית באמנות למניעת כפל מס – נוהל הגשת הבקשה והטיפול בה". מקור
