מיסוי ארה"ב ישראל 2025: המדריך המלא למניעת כפל מס, ניתוק תושבות

שתי פילוסופיות מיסוי: הקרב בין תושבות לאזרחות

כדי לנווט נכון במבוך המס, חייבים להבין את נקודת המוצא השונה של כל מדינה. ההבנה הזו היא היסוד לכל תכנון מס בינלאומי. כדי להבין את ההשלכות המעשיות, הנה פירוט מעמיק של שיטות המיסוי והשיעורים המרכזיים בכל מדינה נכון לשנת 2025.

הגישה הישראלית: "הכל אישי" (מיסוי פרסונלי וטריטוריאלי)

עד שנת 2003, ישראל פעלה לפי שיטת מיסוי טריטוריאלית – רק הכנסה שהופקה או נצמחה בגבולות המדינה הייתה חייבת במס. הרפורמה ב-2003 שינתה את כללי המשחק והפכה את השיטה למשולבת: **פרסונלית וטריטוריאלית**, מה שמרחיב משמעותית את רשת המס.

מיסוי פרסונלי (מבוסס תושבות): מבחן "מרכז החיים"

אם אתה "תושב ישראל", אתה חייב לדווח ולשלם מס על **כל** הכנסותיך, בין אם הופקו בישראל, בארה"ב או בזימבבואה. הקביעה מיהו "תושב" אינה תלויה באזרחות, אלא במבחן מהותי ורחב המכונה **"מבחן מרכז החיים"**. רשות המיסים בוחנת את מכלול קשריך לישראל כדי לקבוע היכן נמצא מרכז האינטרסים המשמעותי שלך. המבחנים כוללים, בין היתר:

• מקום הבית הקבוע: היכן נמצא הבית שעומד לרשותך באופן קבוע?
• מיקום המשפחה: היכן מתגוררים בן/בת הזוג וילדיך הקטינים? זהו אחד המבחנים החזקים ביותר.
• קשרים כלכליים: היכן מתנהלים חשבונות הבנק הפעילים שלך, היכן נמצאות השקעותיך, והיכן מקור ההכנסה העיקרי שלך?
• קשרים חברתיים: היכן אתה חבר בקופת חולים, ארגונים מקצועיים או קהילתיים? היכן אתה מבלה את רוב זמנך?

בנוסף למבחן המהותי, קיימת **"חזקת הימים"**: אדם ששהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס, או 425 ימים במצטבר על פני 3 שנים (כשלפחות 30 ימים היו בשנה הנוכחית), חזקה עליו שהוא תושב ישראל. חשוב להדגיש שזו רק חזקה הניתנת לסתירה. אדם יכול לשהות בישראל יותר מ-183 ימים ועדיין להוכיח שמרכז חייו אינו בישראל, ולהיפך.

מיסוי טריטוריאלי: מיסוי הכנסה שמקורה בישראל

גם אם הוכחת שאינך תושב ישראל ("תושב חוץ"), עדיין תהיה חייב במס בישראל על הכנסות **שהופקו או נצמחו בישראל**. לדוגמה: שכר דירה מנכס בתל אביב, רווח הון ממכירת מניות של חברה ישראלית, או הכנסה מעסק שנוהל מישראל. במקרה זה, חובת המס היא ספציפית להכנסה הישראלית בלבד.

מדרגות מס הכנסה ליחיד מיגיעה אישית (2025)

דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות (עצמאי)

מס חברות בישראל

שיעור מס החברות בישראל עומד על 23%.

הגישה האמריקאית: "אזרח נשאר אזרח" (מיסוי מבוסס אזרחות)

ארצות הברית היא אחת המדינות הבודדות בעולם (לצד אריתריאה) שממסה את אזרחיה, וגם את מחזיקי הגרין קארד, ללא קשר למקום מגוריהם הפיזי. אם יש לך דרכון אמריקאי או גרין קארד, אתה נחשב "US Person" וחייב להגיש דוח מס ל-IRS בכל שנה על הכנסותיך העולמיות, גם אם לא דרכת על אדמת ארה"ב עשרות שנים.

נדבך 1: מס פדרלי (Federal Tax)

זהו המס המרכזי שנגבה על ידי הממשל הפדרלי בוושינגטון. הוא פרוגרסיבי, כלומר שיעור המס עולה ככל שההכנסה גדלה, והוא מממן את הוצאות הממשל הגדולות כמו צבא, ביטחון ותוכניות רווחה לאומיות. מדרגות המס נעות בין 10% ל-37%.

נדבך 2: מס מדינתי (State Tax)

זו שכבת מס נוספת שנגבית על ידי כל מדינה בנפרד, והיא משתנה באופן דרמטי. ההחלטה היכן למקם את העסק או להתגורר בארה"ב יכולה להיות מושפעת באופן דרמטי משיעור המס המדינתי. לדוגמה:

• מדינות ללא מס הכנסה כלל: טקסס, פלורידה, נבדה, וושינגטון, אלסקה, דרום דקוטה, ויומינג.
• מדינות עם מס הכנסה גבוה: קליפורניה (עד 13.3%), הוואי (עד 11%), ניו יורק (עד 10.9%).

במקרים מסוימים, כמו בעיר ניו יורק, קיימת גם שכבת מס שלישית – מס עירוני (City Tax), מה שמייקר עוד יותר את חבות המס הכוללת.

נדבך 3: מיסים נוספים (FICA Taxes)

אלו הם מיסי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, הממומנים באופן שווה על ידי העובד והמעסיק (עצמאים משלמים את שני החלקים). הם מיועדים לממן את תוכניות הפנסיה והבריאות של הממשל הפדרלי:

• Social Security (ביטוח לאומי): 6.2% על הכנסה עד לתקרה שנתית. מס זה מממן קצבאות פרישה, נכות ושארים.
• Medicare (ביטוח בריאות): 1.45% ללא תקרת הכנסה. מס זה מממן את תוכנית הבריאות הפדרלית לאזרחים ותיקים מעל גיל 65. על הכנסות גבוהות חל מס נוסף של 0.9%.

מדרגות מס פדרלי ליחיד (2025)

מס חברות פדרלי

שיעור מס החברות הפדרלי בארה"ב הוא קבוע ועומד על 21%.

הגשר מעל המים הסוערים: איך אמנת המס מונעת כפל מס

כדי למנוע מצב אבסורדי בו אדם משלם מס מלא פעמיים על אותה הכנסה, ישראל וארה"ב חתמו על אמנה למניעת כפל מס. האמנה היא למעשה "סופר-חוק" הגובר על דיני המס הפנימיים של כל מדינה. מטרתה אינה רק למנוע כפל מס, אלא גם לקבוע ודאות, לעודד סחר בין המדינות ולמנוע העלמות מס באמצעות חילופי מידע.

עיקרון 1: קביעת "זכות מיסוי ראשונית"

האמנה מגדירה איזו מדינה מקבלת את "הביס הראשון" מהתפוח, כלומר, למי יש את הזכות הראשונית למסות סוגים שונים של הכנסה. בדרך כלל, למדינת **המקור** (המדינה בה הופקה ההכנסה) יש זכות מיסוי ראשונית. הנה כמה דוגמאות נפוצות:

• הכנסה מעסק: חייבת במס במדינה אחרת רק אם לעסק יש "מוסד קבע" (למשל משרד, סניף, מפעל) באותה מדינה.
• שכר עבודה: חייב במס במדינה בה העבודה בוצעה פיזית.
• הכנסה מנדל"ן (שכירות, רווח הון): תמיד חייבת במס קודם כל במדינה בה הנכס ממוקם. זו זכות מיסוי מוחלטת של מדינת המקור.
• דיבידנדים וריבית: בדרך כלל, מדינת המקור יכולה להטיל "ניכוי מס במקור" בשיעור מוגבל (לרוב 10%-15%), ומדינת התושבות ממסה את היתרה.

עיקרון 2: מתן זיכוי במדינת התושבות

לאחר שמדינת המקור מיסתה את ההכנסה, נכנס לפעולה המנגנון למניעת כפל המס. מדינת **התושבות** (למשל, ישראל עבור תושב ישראלי) תאפשר לתושב שלה לנכות מהמס שעליו לשלם לה, את המס שכבר שילם למדינה הזרה. הזיכוי הזה מבטיח שבסופו של דבר, על אותה הכנסה ישולם מס בשיעור האפקטיבי הגבוה מבין שתי המדינות, אך לא סכום המס של שתיהן יחד.

ומה קורה אם שתי המדינות טוענות שאני תושב? כללי "שובר השוויון"

במצבים מורכבים, ייתכן שאדם ייחשב תושב גם בישראל (לפי מבחן מרכז החיים) וגם בארה"ב (בשל אזרחותו). במקרה כזה, האמנה קובעת סדרת מבחנים היררכית ("כללי שובר שוויון") כדי לקבוע לאיזו מדינה יש עדיפות לצורכי האמנה:

1. היכן עומד לרשותו בית קבע?
2. אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, היכן נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו (קשרים אישיים וכלכליים)?
3. אם לא ניתן לקבוע זאת, היכן הוא נוהג לגור?
4. אם הוא נוהג לגור בשתיהן או באף אחת מהן, מהי אזרחותו?
5. אם כל אלה לא פותרים את הבעיה, הרשויות של שתי המדינות יכריעו בהסכמה הדדית.

התוצאה של מבחנים אלו קובעת איזו מדינה תיחשב כמדינת "התושבות" לצורך יישום הטבות האמנה.

תרחישים לדוגמה: מנגנון הזיכוי בפועל

תרחיש 1: שיעור המס בישראל גבוה יותר

תושבת ישראל הרוויחה $100,000 מהשקעה בארה"ב.

• שילמה מס בארה"ב (זכות מיסוי ראשונית): $20,000 (שיעור מס אפקטיבי של 20%).
• חבות המס התאורטית בישראל על הכנסה כזו: $25,000 (שיעור מס אפקטיבי של 25%).
• היא מקבלת זיכוי בישראל על המס ששולם בארה"ב.
• תשלום מס בישראל: $25,000 (חבות בישראל) – $20,000 (זיכוי מארה"ב) = $5,000.
• סה"כ מס ששולם: $20,000 (לארה"ב) + $5,000 (לישראל) = $25,000. התוצאה הסופית היא תשלום לפי השיעור הגבוה מבין השתיים.

תרחיש 2: שיעור המס בארה"ב גבוה יותר

תושב ישראל, אזרח ארה"ב, הרוויח $150,000 מעבודה שביצע מישראל עבור חברה אמריקאית.

• חבות המס התאורטית בישראל: $40,000.
• חבות המס התאורטית בארה"ב: $35,000.
• לישראל, כמדינת התושבות, יש זכות מיסוי ראשונית. הוא ישלם $40,000 בישראל.
• בדוח ל-IRS, הוא ידווח על ההכנסה ויקבל זיכוי על המס ששולם בישראל.
• תשלום מס בארה"ב: $35,000 (חבות בארה"ב) – $40,000 (זיכוי מישראל) = $0. (הזיכוי מוגבל לגובה חבות המס בארה"ב).
• סה"כ מס ששולם: $40,000, כולם לרשות המיסים בישראל. אין כפל מס.

לא רק מספרים שונים: מדוע הדיווח עצמו מורכב?

טעות נפוצה היא לחשוב שניתן פשוט לקחת את הרווח החייב במס מדוח אחד ולהעתיק אותו לדוח של המדינה השנייה. המציאות מורכבת בהרבה, מכיוון שלכל מדינה יש כללים שונים להכרה בהכנסות והוצאות.

הדיווח אינו תרגום, אלא התאמה. הנה כמה דוגמאות:

• פחת: שיעורי הפחת על נכסים (כמו מחשב או רכב עסקי) יכולים להיות שונים לחלוטין בין ישראל לארה"ב.
• הוצאות רכב: כללי ההכרה בהוצאות רכב בישראל (לפי תקנות) שונים מהשיטה האמריקאית (לפי מיילים או הוצאות בפועל).
• הפרשות סוציאליות: כללי ניכוי הפרשות לפנסיה וקרנות השתלמות בישראל אינם זהים לכללי הניכוי לתוכניות כמו 401(k) בארה"ב.
• הוצאות אירוח וכיבוד: בעוד שבישראל ישנם כללים נוקשים להכרה בארוחות עסקיות, בארה"ב הכללים שונים ועשויים להיות גמישים יותר במצבים מסוימים.

זהירות, מוקש: מדוע מס מדינתי בארה"ב הוא כאב ראש לישראלים

כאן טמונה אחת המלכודות הגדולות ביותר. אמנת המס והדין הישראלי מכירים ב"מסי הכנסה פדרליים" ככאלה המזכים בזיכוי. עם זאת, מסים מדינתיים ומקומיים בארה"ב (State and Local Taxes) אינם נכללים בהגדרה זו על פי האמנה, ולכן, ככלל, לא ניתן לקבל עליהם זיכוי ישיר כנגד המס בישראל.

לאחרונה ליווינו מהנדסת תוכנה ישראלית שעבדה במשך שנה בעמק הסיליקון. היא שילמה באדיקות את המס הפדרלי וגם מס מדינתי גבוה לקליפורניה. כשחזרה לארץ והגישה את הדוח, היא הופתעה לגלות שבעוד שהמס הפדרלי זוכה במלואו, על כ-10% מס נוספים ששילמה לקליפורניה היא לא קיבלה זיכוי, ונאלצה לשלם מס נוסף בישראל. תכנון מוקדם היה יכול למתן את הבעיה.

'רשת האמנות הגלובלית: עם מי ישראל וארה"ב משתפות פעולה? 'מיסוי ארה"ב ישראל'

הידיעה על קיום אמנות מס חשובה לעסקים הפועלים במספר שווקים. תכנון נכון יכול למנף את רשת האמנות הזו כדי לייעל את חבות המס הגלובלית.